בן לאה ושמעון, נולד ביום י"ז בתמוז תר"ץ (13.7.1930) בשכונת כרם התימנים בתל-אביב. לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד- תורה לתימנים ומוריו ציינוהו כנער שקדן ותאב-דעת, החל ללמוד בבית-ספר תיכון, אך נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר עשרה חודשים בגלל מצבה הדחוק של המשפחה. סעדיה החל לעבוד כשליח בעיריית תל-אביב ובו בזמן המשיך ללמוד בשיעורי-ערב בבית-ספר למסחר. שלוש שנים היה פעיל במחתרת לח"י. בתקופה זו נתפס על-ידי קצין בריטי אשר שיחררו בגלל גילו הרך. אחר-כך המשיך לשרת במחתרת ועסק בגיוס חברים. חי חיי עוני ונרדף על- ידי השלטונות.

ב-29.5.1948, עם פירוק המחתרת, התגייס עם חבריו לפלוגה 3 בגדוד 82 לחטיבה 8. סעדיה הראה כוחו בהתפרצו בין הראשונים לשדה התעופה בלוד והיה בין כובשיו במהלך מבצע "דני". זמן-מה לאחר-מכן השתתף בקרבות ביהודיה, דיר-טריף, מזיריע, קולה, ובעת מבצע "יואב לפריצת הדרך לנגב בקרבות עיראק אל-מנשיה ובאר שבע. ביום ז' בחשוון תש"ט (9.11.1948), השתתף בהתקפה על משטרת עיראק-סואידן והיה בזחל"ם הראשון בכוח שתקף את הכפר עיראק-סואידן. האויב קידמם באש-פיאטים קטלנית וזחל"מו של סעדיה נפגע והוא נפל חלל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.